ביאור:בראשית לד כז
בראשית לד כז: "בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד כז.
בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ
[עריכה]כתוב:
- "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים, וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח; וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר" (ביאור:בראשית לד כה) - מודגש ששני בני יעקב, שמעון ולוי באו לעיר ולא כל האחים.
- "וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב; וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ" (ביאור:בראשית לד כו) - שמעון ולוי גמרו את ההענשה ויצאו.
לאחר שמנהיגי העיר הומתו, לא היתה יותר סכנה שאנשי שכם יתקיפו את המחנה של בני ישראל, ואז כל האחים יכלו ללכת ביחד ולכבוש את העיר.
והנה אנו קוראים: "בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ" ויבוזו את העיר. בני יעקב כולם באו, כולל שמעון ולוי שיצאו מהעיר עם דינה (אבל ללא בנימין שעדיין לא נולד). כל האחים הסכימו עם שמעון ולוי מההתחלה ולא הסתיגו מהמעשה. האחים ניהלו את השיחה עם מלך שכם, ככתוב: "וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה, כְּשָׁמְעָם, וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים" (ביאור:בראשית לד ז) "וַיְדַבֵּר חֲמוֹר אִתָּם לֵאמֹר" (ביאור:בראשית לד ז), "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו" (ביאור:בראשית לד ז).
יעקב לא הבין דבר. עד סוף הסיפור יעקב לא התנגד לבניו. הוא לא הבין מה בניו מתכננים. הוא לא הבין ששמעון ולוי חגרו חרב ויצאו לשכם. הוא לא הבין כאשר הם חזרו עם דינה, והוא לא הבין מה קורה כאשר כל בניו יצאו ביחד לעיר.
לא ברור מדוע יעקב לא צרף את כל האחים לקללתו לשמעון ולוי "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם" (ביאור:בראשית מט ה) הרי כל האחים גם הם השתתפו בשוד וחלוקת שלל.
וַיָּבֹזּוּ הָעִיר
[עריכה]לא ברור האם האחים רק הרגו את הזכרים, שדדו את העיר ואת מניהיגיה ועזבו את העיר. האחים לא שרפו את העיר ולא הרסו את חומותיה או מחקו את העיר מעל הקרקע. יותר סביר שהאחים השאירו את כל העיר במקומה ורק הודיעו לאנשי העיר שמעכשו והלאה שמעון ולוי הם מלכי העיר וכל העיר שייכת להם. וכך בהמשך יעקב אומר ליוסף: "הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם" (ביאור:בראשית לז יג), ואיש מהעיר מתיחס בכבוד ליוסף, המסתובב בשדות, ומנחה אותו בכבוד איך למצוא את אחיו, ככתוב שהאיש אמר: "כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" (ביאור:בראשית לז יז).
אֲחוֹתָם
[עריכה]האחים חילקו את השלל שוה אולם לא התחלקו עם אביהם. הכתוב שם דגש על המילה "אֲחוֹתָם", ולא בתו של אביהם יעקב. בשלב זה האחים עשירים מאביהם לאין שיעור, כי רכוש המלך והעיר לבטח גדולים ממה שיעקב גידל אצל לבן או הרויח בכנען.
מקורות
[עריכה]נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762